המיטה שלי

מהיום בו הגעתי למחלקה, עד ליום בו השתחררתי מהשיקום, ישנתי באותה המיטה. ליתר דיוק, ישנתי בשתי מיטות מאותו דגם בדיוק – אחת בבית החולים והשנייה בשיקום. ההרגשה היתה זהה והמיטות היו זהות.
אז מה כל כך מיוחד במיטה שלי? היתה זו מיטה מתקדמת, חשמלית, בעלת אפשרויות כיוונון רבות ומגוונות ומזרון מצופה פלסטיק קל לניקוי.
בשהותי בבית החולים היתה המיטה מרכז עולמי, או כמעט כל עולמי. שהיתי בה כמעט בכל שעות היממה, למעט ירידה מזדמנת לפיזיותרפיה, בחלק השני של השהיה בבית החולים, או לטיול במרחבים המופלאים של ה"בחוץ" – אותו אזור זר ומסתורי בו אנשים הסתובבו על רגליהם, אכלו, דיברו בקול רם (מדי לרוב) עישנו, שתו קפה ומים בלי להשתנק ובכלל – מקום בו זרחה השמש.
אולם מיטה וקוץ בה – המיטה הזו היתה קצרה בכ 20 ס"מ. לכל אורך מגוריי בה, רגלי נגעו בלוח התחתון שלה, או במקרה שרציתי להקל עליהן, השתלשלו מאחד הצדדים. לא משנה באיזו תנוחה הייתי, או כמה ניסיתי לשנות את מיקום הרגליים, תמיד נלחצו האומללות אל לוח הקצה והגיבו בכאב וחוסר נוחות על כך. בכל אופן, למרות תחנוניי למצוא אפשרות הארכה, נאמר לי ש"אין דבר כזה". ספוילר- בשיקום הסתבר לי שיש גם יש דבר כזה, אבל אז כבר הסכנתי למצב ולא טרחתי להתעקש על מאריך.
המיטה היתה מרכז חיי – העברתי בה שעות ערות רבות מספור בעודי מתבונן בחלון ומייחל לגשם,  או מתכונן לעוד גל כאב בשל עווית קיבה נוספת, או סתם בעודי שוכב בעיניים עצומות ושואל את עצמי "מה לעזאזל אתה עושה כאן?".
ישנתי בה גם לילות כימים. לעיתים שינה עמוקה וטובה ולעתים שינה טרופה עם חלומות הזויים לחלוטין, אבל אמיתיים בתחושתם לגמרי.
שכבתי בה בעודי מביט בקנאה בשכניי לחדר האוכלים את ארוחותיהם לידי – אני הרי לא יכולתי לאכול כלום.
טיילתי בה ברחבי בית החולים בכמעין אמבלונס ללא מנוע בביקוריי במחלקות שונות כגון אף אוזן גרון  או MRI.
בקיצור, בית לכל דבר ועניין (אפילו לשירותים לא עזבתי אותה, כל כך קשור אליה הייתי).
רוב הזמן, היה גב המיטה מוגבה כך שהייתי במצב של חצי שכיבה חצי ישיבה, גם בלילה. זה הקל מאד על התקפי הריפלוקס שלי.
אבל דבר אחד היה ברור לי – לא אתגעגע אליה לעולם. היא היתה ביתי, אבל גם הכלא שלי. זכרונות של לילות מסוייטים, כאבי תופת ודיכאון קיומי.
שלום לך מיטה שלי, שלום ולא להתראות!

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s